מדינת ישראל מכירה בחשיבות ההגנה על בני משפחותיהם של חיילים שנספו במהלך שירותם הצבאי. תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התשפ"ה–2025, שנחקק בכנסת ב-28 בינואר 2025, מעניק הגנה תעסוקתית לבני משפחות שכולות ומגביל את יכולת המעסיקים לפטרם בתקופה הקריטית שלאחר האובדן.
בהתאם לתיקון, מעסיקים אינם רשאים לפטר בן משפחה של נספה או לפגוע בהיקף משרתו או הכנסתו במשך שלושת החודשים הראשונים שלאחר הפטירה, אלא אם קיבלו היתר מיוחד מוועדת תעסוקה. כמו כן, במהלך השנה הראשונה למות החייל, חלות מגבלות נוספות על פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום, כדי להבטיח יציבות כלכלית ותעסוקתית למשפחות השכולות.
חוק זה נועד להעניק רשת ביטחון למשפחות המתמודדות עם תקופה קשה של אובדן, תוך שמירה על זכויותיהן התעסוקתיות. החקיקה מדגישה את מחויבותה של המדינה כלפי המשפחות השכולות ומעניקה להן זמן הסתגלות ללא חשש מפגיעה במקור פרנסתן.
ההבדלים בין תיקון זה לבין חקיקה קודמת
מהו תיקון מס' 46 לחוק ומה מטרתו?
תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התשפ"ה–2025 נחקק בכנסת ב-28 בינואר 2025, ומטרתו להעניק הגנה תעסוקתית לבני משפחות שכולות של חיילים שנספו במהלך שירותם. התיקון מגביל את האפשרות של מעסיקים לפטר או לפגוע בתנאי ההעסקה של בני משפחה שכולים בתקופה הקריטית שלאחר האובדן, וזאת כדי לאפשר להם יציבות כלכלית והתאקלמות הדרגתית בשוק העבודה.
בהתאם לחוק, מעסיקים אינם רשאים לפטר בן משפחה של חייל שנספה במשך שלושת החודשים הראשונים ממועד הפטירה, אלא אם ניתן לכך היתר מיוחד מוועדת תעסוקה. לאחר תקופה זו, ועד שנה מיום הפטירה, חלות מגבלות נוספות על פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום, וזאת כדי להבטיח שהמשפחה השכולה לא תיפגע כלכלית כתוצאה מהמצב הרגיש בו היא נמצאת.
החקיקה הזו משקפת את מחויבות המדינה כלפי המשפחות השכולות בכך שהיא מספקת להן רשת ביטחון כלכלית ותעסוקתית, ומבטיחה שהן לא יעמדו בפני פיטורים פתאומיים שעלולים להחמיר את ההתמודדות הרגשית והחברתית שלהן בתקופה הקשה שלאחר האובדן.
בן משפחה הזכאי להגנה תעסוקתית
תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התשפ"ה–2025, קובע כי ההגנה התעסוקתית מפני פיטורים או פגיעה בתנאי העסקה חלה על בני משפחה מדרגה ראשונה של החייל שנספה במהלך שירותו.
בהתאם לחוק, בני המשפחה הזכאים להגנה זו הם בן או בת זוג של הנספה, כולל ידועים בציבור, הוריו של החייל, לרבות הורים מאמצים, וילדיו של החייל, לרבות ילדים מאומצים. מטרת ההגנה היא לאפשר למשפחות השכולות להתמודד עם תקופת האבל וההתאקלמות מחדש בשגרה ללא חשש מפגיעה פתאומית במקור פרנסתן.
בני משפחה אחרים, כגון אחים, סבים או קרובי משפחה רחוקים יותר, אינם נכללים במסגרת ההגנה התעסוקתית לפי נוסח התיקון הנוכחי. עם זאת, ככל שיחולו שינויים עתידיים בחקיקה, ייתכן שהמעגל הזכאי יורחב בהתאם להמלצות ועדות מקצועיות ולצרכים המתעוררים בחברה.
הנסיבות בהן מעסיק רשאי לפטר בן משפחה של חייל שנספה
תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התשפ"ה–2025, קובע כי מעסיק אינו רשאי לפטר בן משפחה של חייל שנספה במשך שלושת החודשים הראשונים ממועד הפטירה, אלא אם קיבל לכך היתר מוועדת תעסוקה. גם לאחר תקופה זו, ועד שנה מיום הפטירה, חלות מגבלות נוספות על פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום, על מנת להעניק למשפחות השכולות יציבות תעסוקתית.
עם זאת, החוק מאפשר פיטורים בנסיבות חריגות, בהן המעסיק יכול להוכיח כי אין ברירה אחרת. מעסיק רשאי להגיש בקשה לוועדת התעסוקה, אשר תבחן האם מתקיימים אחד או יותר מהתנאים הבאים:
- סיבה חמורה התלויה בעובד – כגון הפרת משמעת חמורה, אי-עמידה בתנאי העסקה, או פגיעה מהותית בהתנהלות במקום העבודה.
- סגירת העסק או הפסקת פעילותו – אם המעסיק חדל לפעול או נאלץ לצמצם משמעותית את פעילותו, דבר שהופך את המשך ההעסקה לבלתי אפשרי.
- נסיבות אחרות המצדיקות פיטורים – מצבים יוצאי דופן בהם המשך ההעסקה אינו אפשרי בשל סיבות כלכליות או מבניות.
כל מקרה נבחן באופן פרטני על ידי ועדת התעסוקה, אשר מוסמכת לאשר או לדחות את בקשת המעסיק בהתאם לנסיבות. ללא אישור הוועדה, פיטורים שבוצעו בניגוד להוראות החוק ייחשבו כלא חוקיים, ועלולים לגרור צעדים משפטיים נגד המעסיק.
ההגבלות החלות על מעסיקים במהלך השנה הראשונה לאובדן
מהן ההגבלות החלות על מעסיקים במהלך השנה הראשונה לאובדן?
תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התשפ"ה–2025, מטיל הגבלות משמעותיות על מעסיקים בנוגע לפיטורי בני משפחותיהם של חיילים שנספו, במטרה להעניק למשפחות השכולות יציבות תעסוקתית בתקופה הקריטית שלאחר האובדן.
שלושת החודשים הראשונים:
במהלך שלושת החודשים הראשונים ממועד הפטירה, אסור למעסיק לפטר את העובד או לפגוע בהיקף משרתו ובהכנסתו, אלא אם קיבל לכך היתר מיוחד מוועדת התעסוקה. הוועדה מוסמכת לאשר פיטורים רק בנסיבות חמורות, כגון הפרת משמעת חמורה או סגירת מקום העבודה.
התקופה שבין החודש הרביעי לשנה ממועד הפטירה:
לאחר שלושת החודשים הראשונים ועד תום השנה הראשונה למות החייל, פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) עדיין מוגבלים, אך המעסיק רשאי לבצע אותם בתנאים מגבילים:
- חובה להגיש בקשה לוועדת התעסוקה – המעסיק אינו רשאי לפטר את העובד ללא אישור הוועדה.
- בחינת נסיבות הפיטורים – הוועדה תבדוק אם הפיטורים מתחייבים מסיבות אובייקטיביות, כגון קיצוצים רחבים או שינוי מהותי במבנה הארגון.
- הגבלת הוצאה לחל"ת – המעסיק אינו יכול להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום אלא אם התקבל לכך אישור מפורש.
הפרה של הוראות החוק עלולה להיחשב כפיטורים שלא כדין, ולהוביל לסנקציות משפטיות ולתביעות מצד העובד. מטרת התיקון היא להבטיח שהמשפחות השכולות לא יאבדו את מקור פרנסתן בתקופה הרגישה ביותר, תוך יצירת איזון בין צורכי המשפחה לבין שיקולי המעסיק
נוהל הגשת בקשה לוועדת התעסוקה לקבלת היתר לפיטורים
על פי תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התשפ"ה–2025, מעסיק המבקש לפטר עובד שהוא בן משפחה של חייל שנספה בתוך השנה הראשונה למועד הפטירה, מחויב לקבל היתר מוועדת התעסוקה. הוועדה מוסמכת לבחון את הבקשה ולהחליט אם יש עילה מוצדקת לפיטורים בהתאם להוראות החוק.
שלבי הגשת הבקשה:
- הגשת בקשה רשמית – המעסיק מגיש טופס בקשה מנומק לוועדת התעסוקה, הכולל את פרטי העובד, סיבת הפיטורים, והמסמכים הרלוונטיים.
- צירוף מסמכים תומכים – יש לצרף מסמכים המעידים על הנסיבות שבגינן מבוקשים הפיטורים, כגון שינויים מבניים בארגון, מצב כלכלי קשה של העסק, או היסטוריית התנהלות העובד במקום העבודה.
- שימוע בפני הוועדה – הוועדה מזמנת את המעסיק, ולעיתים גם את העובד, לדיון בו ייבחנו נסיבות הבקשה ויוצגו טיעונים מצד שני הצדדים.
- קבלת החלטה – הוועדה מחליטה אם לאשר או לדחות את הבקשה, תוך בחינת טובת העובד אל מול צורכי המעסיק.
שיקולי הוועדה למתן היתר:
- האם הפיטורים מתחייבים מנסיבות חמורות התלויות בעובד (כגון הפרות משמעת חמורות).
- האם המעסיק חדל מפעילות עסקית ואין אפשרות להמשך העסקת העובד.
- האם קיימות חלופות לפיטורים, כמו שינוי בתפקיד או הקטנת היקף המשרה.
| מעסיק שמפטר עובד ללא אישור הוועדה עובר על החוק ועשוי להיות חשוף לתביעות ולסנקציות משפטיות, לרבות החזרת העובד למשרתו ותשלום פיצויים. |
סנקציות שעשויות לחול על מעסיקים שיפרו את החוק
מעסיק שיפר את הוראות החוק עלול לשאת בסנקציות אזרחיות ופליליות. ברמה האזרחית, בית הדין לעבודה רשאי להורות על ביטול הפיטורים והשבת העובד למקום עבודתו, תוך חיוב המעסיק בתשלום שכרו בגין התקופה שבה לא הועסק בניגוד לחוק. בנוסף, ניתן לפסוק פיצויים לעובד בגין נזק כלכלי שנגרם לו, לרבות פגיעה בהכנסותיו ואובדן תנאי העסקה.
מעבר להשבה למקום העבודה, ייתכן חיוב בפיצויים בגין עוגמת נפש ונזק נפשי הנובעים מהפרת החוק. במקרים מסוימים, בהם הפיטורים בוצעו בחוסר תום לב או מתוך הפרה חמורה של הוראות החוק, בית הדין עשוי להטיל פיצוי מוגבר, גם אם העובד אינו מעוניין לשוב לתפקידו. מטרת הסנקציות היא להבטיח שהמעסיקים יפעלו בהתאם לחוק ויכבדו את ההגנות שניתנו לבני המשפחות השכולות.
בנוסף לסנקציות האזרחיות, עלולות לחול גם סנקציות פליליות, בעיקר אם המעסיק פיטר עובד בניגוד לחוק במכוון וללא היתר מוועדת התעסוקה. במקרים כאלה, ניתן להטיל קנסות מנהליים ואף לנקוט הליכים פליליים בהתאם לחומרת ההפרה. המדינה רואה בחומרה מעסיקים שמפרים את ההגנה התעסוקתית לבני משפחות שכולות, ולכן ייתכן שיינקטו נגדם צעדים מחמירים על מנת להרתיע מפני הפרות נוספות.
